זרעים לעתיד

בין סגר לסגר, אובדן מקומות עבודה והכנסה, אובדן חירויות, צנזורה ועריצות רפואית, החיים הנוחים והמשגשגים כפי שהכרנו עד עתה, נעלמים במהירות רבה. אנחנו צועדים אל הלא נודע. מה יביא העתיד? האם נהיה מוכנים למצב של חוסר וודאות? האם נשרוד?

בשנה האחרונה, מומחים התריעו על מחסור במזון, כחלק מסדר יום עולמי גדול יותר. אז איך נמשיך? איך נישאר מוזנים, עם מספיק אנרגיה להמשיך במאבק, לגדל את ילדינו ולקוות לעתיד? עלינו להיות תלויים במיומנות שלנו, זה בזה ואפילו במסורות שלנו. חזרה לשורשים. יהיה צורך במיומנויות מסורתיות, אבל מאיפה מתחילים?

עצמאות תזונתית מעולם לא הייתה חשובה יותר. אנו שומעים את המילים "מחסור, חוסר, חוסר וודאות, פיצוץ אוכלוסין, עומס על משאבי הטבע" ועוד. אבל אם אי פעם גידלתם גינה, אתם יודעים שיש כל כך הרבה יבול, עד שבסופו של דבר, אתם חולקים את השפע עם חברים, משפחה ושכנים. אם כל אחד היה מגדל רק חלק מהמזון שלו, אז היה מספיק לכולם.

מלחמה, מצוקה, קריסה כלכלית – כל אלה חזרו על עצמם לאורך ההיסטוריה. בכל פעם, החשיבות של גידול המזון שלנו בעצמנו היא שסייעה לנו לשרוד. שתילת הירקות שלנו מעולם לא הייתה חשובה יותר. בעבר, תושבים באזורים רבים בעולם נדרשו לגדל יבולים מקומיים בחלקות קטנות, כדי להבטיח את הישרדותם. במהלך מלחמות העולם הראשונה והשנייה, נשים התכנסו יחד כדי לשתול "גינות ניצחון" כדי למלא את חלקן במאמץ המלחמתי. גינות קטנות אלה ניטעו על חלקות אדמה קטנות שהיו בבעלותם או שאנשים שכרו, או חלקו יחד, כמו חצרות, פארקים ובתי ספר. גני הירק ועשבי התיבול המקומיים, הלולים ומטעי הפרי ניטעו כדי להבטיח שלא יהיה מחסור במזון בתקופות קשות, והם נועדו גם להעלות את המורל.

והנה, זה קורה שוב. האנושות חווה התפתחות נוספת והממשלות מבטיחות מחסור במזון. ההבדל הוא, שהפעם הממשלות אינן מקדמות גינות ביתיות. למעשה, במקרים רבים הן מכשילות את היוזמה. לכן, מוטל עלינו להפוך את זה לעדיפות עליונה.

הדברים נעים בקצב מהיר ומשתנים מדי יום, עד שקשה לעמוד בקצב ההתפתחויות. כל כך הרבה ממה שקורה אינו נמצא בשליטתנו, אך ניתן לעשות הרבה כדי להבטיח את הישרדותנו בתקופות קשות. אחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו יכולים לעשות הוא לשמר זרעים.

זה נראה כל כך פשוט ובלתי משמעותי, אבל זה עמוק. לפעמים נטיעת גינה, או אפילו המחשבה על גידול אוכל נראית מפחידה. איפה מתחילים? איך מתחילים? איזו מחויבות נדרשת? איך נלחמים במזיקים? מה אם אין לי זמן? אז במקום להכין את עצמנו לפרויקט שנראה גדול או מורכב מדי, אני מציעה פשוט להתחיל לאסוף זרעים. זה לא דורש יותר מחיתוך ירקות שאתם קונים ממילא, והפקדת זרעים באוסף הזרעים שלכם.

בכל עגבנייה שאתם חותכים יש זרעים (אלא אם כן הן פותחו ללא זרעים). כל חציל, אבוקדו, קישוא, מלפפון, תפוח, ענבים, קיווי, פיטאיה, גויאבה, דלעת, גרגירי גוג'י, פלפל, אבטיח, שעועית, דגנים, עדשים, אפונה, גרגרי יער, תאנים ותמרים - לכולם יש זרעים או שהם זרעים בעצמם. ניתן לחתוך ולגדל מזון מחתיכה, כמו חלק עליון של אננס, תפוחי אדמה שנבטו, בטטות, גזר, חלקם התחתון של סלרי או חסה, בצל, שום, גבעולים של פירות יער, רגלי פטריות ועוד. ברגע שהם צומחים, ניתן לאסוף זרעים גם מהם.

חברות אגרו (זרעים) עובדות כבר שנים על פיתוח מזונות ללא זרעים. הם כבר הצליחו ברבים, כמו ענבים ללא גרעינים, אבוקדו, אבטיח ובננות. לכן, ככל שנקדים להתחיל לאסוף, כך יהיה טוב יותר, לפני שהזרעים ייעלמו לחלוטין, ואנו נאלץ להיות תלויים בחברות אלה שיספקו או יקצבו את המזון שלנו.

כאשר הקהילה הופכת למעורבת, יש שיתוף, החלפה ועצמאות. במצב כזה, אין צורך להרגיש פחד, עוני או תת-תזונה.

אם אין לכם קרקע משלכם, השתמשו בגינה קהילתית או גדלו בעציצים במרפסת או על הגג. קורסים, סרטונים, פורומים, קהילות ייעודיות ועוד - אנשים נמצאים שם והם חולקים מידע לטובת כולם. כל שעליכם לעשות הוא לזרוע כמה זרעים, לספק את התנאים הנדרשים, לראות אותם גדלים, ואז לאכול את היבול.

אבל אני מקדימה את המאוחר. גם אם אתם לא תזרעו את הזרעים בעצמכם, אולי ילדיכם או נכדיכם יעשו זאת. אז אספו את הזרעים עבורם (או איתם!). זרעים יכולים להישאר בני קיימא לאורך זמן אם הם מיובשים ומאוחסנים כראוי.

אין צורך להשתמש בירק שלם כדי להשיג את הזרעים. אפשר לחתוך חתיכה קטנה או לשמור זרעים מהחלק האמצעי, כמו החלק העסיסי של עגבנייה, או הזרעים ממרכז פלפל אדום או דלעת. ניתן לשטוף זרעי עגבניות במסננת ולהניח לייבוש. פרוסת אחת של קישוא, חציל או מלפפון תספק זרעים רבים. בכל פעם שאתם חותכים עוד ירק, פשוט הניחו חתיכה קטנה בצד בשביל הזרעים.

כאשר אתם מוציאים זרעים ממקור מזון כלשהו, יש לנקות אותם משאריות ולייבש במקום מוצל. כאשר הם יבשים לחלוטין, יש לאחסן אותם בכלי אטום, כמו צנצנת זכוכית. יש להדביק תווית על הכלי עם שם ותאריך כדי שתוכלו לדעת בעתיד מה נמצא בכלי ומתי אספתם אותם.

אם חולף זמן רב, כמו שנה, ניתן להחליף זרעים ישנים בחדשים. אם לא תחליפו, לפחות תדעו שעשיתם את העבודה, אספתם זרעים וחלקם יצליחו. זרעים חדשים שומרים על חיות יותר מזרעים ישנים, אך הם נועדו להיכנס לתרדמה ולהתעורר כשיש מים ותנאי צמיחה טובים. זרעים מסוימים נמצאו לאחר מאות או אלפי שנים ונזרעו בהצלחה.

ברגע שתרגישו בנוח עם איסוף זרעי מזון, תוכלו לנסות לאסוף גם זרעי צמחי מרפא ועשבי תיבול, שגם אותם ניתן לאסוף ולאחסן באותו אופן. דבורים מאביקות את הפרחים, ואז הפרחים מתייבשים. זה הזמן לאסוף זרעים, בדרך כלל בסוף הקיץ. אפילו כמות קטנה של זרעים מספיקה, כדי שתמיד יהיו עשבי בר בעתיד. אנו יכולים לאסוף, לייבש, לתייג ולאחסן זרעי צמחים כגון גזר הגינה, סרפד, בזיליקום, טימין, זעתר, חרצית, ויתניה משכרת (ashwaganda), גדילן מצוי, לפה ועוד.

גם אם תרצו פשוט לשמור למשל, רק זרעי עגבניות ופלפל, שכן אחר יכול לשמור תפוחי אדמה מנבטים, אחר שומר שעועית, מישהו אחר מתמקד רק בעשבי תיבול, ומישהו אחר מגדל תרנגולות לביצים. יחד אפשר להכין ולשתף ארוחות רבות.

איסוף ואחסון זרעים הם דרך פשוטה לתכנן לעתיד על ידי שימוש במה שנמצא מסביבנו, לפני שזה נעלם. זוהי דרך להעביר את הכוח לידיים שלנו, כך שתמיד נוכל לספק מזון ותרופות למשפחותינו ולקהילה, גם בתקופות מחסור.

בסופו של דבר, אנו יוצרים כאן הזדמנות לשיתוף ודאגה לאחר, ללמד את ילדינו לתכנן מראש, כיצד להיות עצמאי ולספק את המזון שלנו, בכל מצב שיעמוד בפנינו, בין אם זה בקנה מידה מקומי או עולמי.

במסגרת Survival Kit 2021 and Beyond שושנה הררי תשתף אותנו בסרטון בנושא גינון בבית תוך שימוש ברבות משיטות אלה, שמוכיחות כמה קל להתחיל. טליה שניידר משלבת מסורות וגינון, ואני אקח אתכם לסיור בין עשבי התיבול בחווה שלי.

אני מזמינה אתכם להצטרף אלינו לSurvival Kit 2021

נציין ונחגוג את הדברים שאנו חוזרים אליהם: עצמאות, אינטואיציה, מסורת, אושר והעצמה.

אם עדיין לא נרשמתם, אתם מוזמנים להירשם עכשיו. שתפו את בני משפחותיכם והחברים. נשמח לראות אתכם!

nettlesandpins.com/survival-kit-2021-and-beyond

ברכות חמות,

חווה

nettlesandpins.com